יש כמה טכניקות
שבהן ניתן להשתמש לטובת אריזת מזון לנזקקים. הטכניקה המקובלת ביותר היא להקצות
צוות מתנדבים או עובדים לשלבים השונים של האריזה. כך למשל ניתן להחליט מי פותח את
הארגזים, מי מכניס לתוכם פריטים ומי סוגר אותם. לאחר האריזה כל שנותר לעשות הוא
לשלוח את הארגזים ליעדם ולבצע רישום של מוצרי המזון והפריטים הקיימים.
בטכניקה השנייה
מכינים מראש אריזת מזון לנזקקים. כאן היתרון הוא שניתן לחסוך בהוצאות וגם אין צורך
בצוות גדול של מתנדבים ועובדים, אך החיסרון הוא שכל האריזות מתבצעות באותה צורה.
במילים אחרות, אריזת מזון לנזקקים באופן אוטומטי ועל ידי הכנה מראש מתאימים בעיקר
למצבים שבהם רוצים לחלק כמויות גדולות ולא בצורה פרטנית.
איך בוחרים טכניקת
אריזה?
כפי שניתן להבין,
לכל טכניקה קיימת של אריזת מזון לנזקקים יש יתרונות וחסרונות אחרים. הדגש מבחינת
מי שאחראי על האריזה צריך להיות ניצול מקסימאלי של היתרונות וצמצום ככל האפשר של
החסרונות. את זה עושים על ידי התייעצות עם אנשי מקצוע ותוך כדי פיקוח ובקרה.
סביר להניח
שהתייעלות של תהליך אריזת מזון לנזקקים תדרוש השקעה של זמן ומשאבים. מצד שני, זו
בהחלט השקעה משתלמת עבור הלקוחות. היתרונות השונים של שימוש בטכניקות אריזות מזון
מוכיחים את עצמם בטווח הקצר והארוך. בטווח הקצר הם חוסכים זמן עבור צוותי מתנדבים
וארגוני סיוע, ובטווח הארוך הם מונעים מצב שבו נזקקים לא מקבלים חלק ממוצרי המזון
שאמורים להגיע אליהם.
לסיכום, טכניקות אריזת
מזון לנזקקים מקובלות בישראל ובמקומות נוספים ברחבי העולם. הן נועדו לשפר את תהליך
האריזה אך לחלקן יש חסרונות. הדרך להימנע מהחסרונות היא להישאר עם אצבע על הדופק ולבצע
פיקוח ובקרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה